פעם בשנה מתקיימת במועדון של אידה תחרות לריקודים סלוניים. המתחרים כולם עברו מזמן את גיל הפנסיה, אך זה לא מונע מהם לרקוד ולשיר, להתלהב ולהתאכזב. המשתתפים בתחרות כמעט ואינם מכירים זה את זו מחוץ לכותלי המועדון. אך לאט לאט נחשפים בפנינו חייהם עתירי הבעיות. האווירה הקסומה של המועדון ושל הריקודים הסלוניים נותנת להם כוח לנצח את פגעי הזמן, את נזקי הבריאות ואת הזיכרונות הקשים, והם הופכים לנסיכים ונסיכות שלגביהם הכל עוד אפשרי.